- מוֹרִיר
- מוֹרִירm. (part. Hif., denom. of רִיר) spitting, discharging secretion. Tosef.Par.IX (VIII), 6 מפני שהוא מוריר R. S. to Par. IX, 2 (ed. מוריד, corr. acc.) because it secretes liquid matter.Pl. מוֹרְרִין. Ib. R. S. l. c. (ed. מודין, corr. acc.). Neg. IX, 2, quot. by R. S. to Par. l. c.; v. מָרַד.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
